עורך הדין ייצג גם את הצד השני

ניגוד עניינים פירושו מצב שבו עורך הדין לא יכול לפעול במלואו למענכם, כי יש לו מחויבות לאחר או עניין משלו. הכללים אוסרים כמה מצבים ברורים: לייצג שני צדדים מנוגדים באותו עניין; לייצג צד נגד לקוח קבוע שלו; ולפעול נגד לקוח לשעבר באותו עניין, או בעניין שקשור למידע שקיבל ממנו. ⚠ והחריג החשוב: עריכת הסכם, או טיפול בעניין שהצדדים הסכימו בכתב שיטופל בידי אותו עורך דין — מותרים. כך נראות לא מעט עסקאות בין אנשים פרטיים.

בקנייה של דירה מקבלן הכלל הפוך: עורך הדין של הקבלן אינו מייצג את הקונה, ואסור לו לייצג את שניהם. הוא חייב לכתוב זאת בחוזה. מותר לו רק לטפל ברישום הדירה על שם הקונה, ולגבות על כך מהקונה.

האפשרויות שלך

• לבדוק מה חתמתם — האם יש הסכמה בכתב לכך שעורך דין אחד יטפל בעניין, ומה נאמר לכם לפני שחתמתם.
• לשאול את עורך הדין בכתב את מי הוא מייצג, ובאיזה תפקיד. תשובה מתחמקת היא תשובה.
• להביא עורך דין משלכם — גם באמצע, ובמיוחד אם העסקה עוד לא נסגרה. זה הצעד שמגן עליכם בפועל.
• לבקש מבית המשפט שעורך הדין לא ייצג נגדכם — כשעורך דין שייצג אתכם בעבר מופיע עכשיו מול אתכם, בעניין שקשור למה שטיפל בו בשבילכם.
• תלונה לוועדת האתיקה — זו בדיוק השאלה שהיא נועדה לבדוק.
• לתבוע — רק כשנגרם נזק שאפשר להראות, ולא על עצם הניגוד.

מה יקבע במקרה שלך

• האם הסכמתם בכתב, ומה הוסבר לכם לפני כן.
• האם זה אותו עניין או עניין אחר — ייצוג של הצד השני בעניין שאין לו קשר אליכם אינו בהכרח בעיה.
• האם עורך הדין קיבל מכם מידע שמשמש עכשיו, או עלול לשמש, נגדכם.
• האם זו עסקה מול קבלן או בין אנשים פרטיים — הכללים שונים לגמרי.
• האם נגרם לכם נזק ממשי — מה הייתם עושים אחרת אילו היה לכם עורך דין משלכם.
• מי שילם לעורך הדין, ועבור מה.

מה שהיינו עושים: להוציא את החוזה ואת מה שחתמתם, ולשאול שאלה אחת בכתב: "את מי אתה מייצג?". אם העסקה או ההליך עדיין פתוחים — להביא עורך דין משלכם לפני הסגירה, לא אחריה. ⚠ ומה חלש בעמדה שלכם: אם חתמתם על הסכמה, קשה לטעון אחר כך שלא ידעתם. בעסקה מול קבלן, העובדה שעורך הדין של הקבלן לא ייצג אתכם היא לגיטימית וכתובה בחוזה. ⚠ ובלי נזק שאפשר להראות, גם הפרה ברורה מובילה בעיקר לתלונה — לא לכסף.