ביקורת שקרית פגעה לעסק שלי

ביקורת שלילית על שירות היא בדרך כלל הבעת דעה, וככזו היא מוגנת גם כשהיא מוגזמת ולא הוגנת. מה שיוצא מהגדר הזו הוא קביעה עובדתית שאינה נכונה — "הוציא לי חשבונית פיקטיבית", "הוא לא בעל רישיון", "הוא גנב ממני". ההבחנה הזו, ולא עוצמת הפגיעה, היא מה שקובע אם יש כאן תיק.

האפשרויות שלך

• לתעד ולשמור — צילום מסך של הביקורת, של הפרופיל שכתב אותה, של התאריך, וגם של הדירוג שלכם לפניה ואחריה.
• לדווח לפלטפורמה — לגוגל, לפייסבוק ולאתרי הדירוג יש נהלים להסרת ביקורת ממי שלא היה לקוח או שמפרה את הכללים. זה המסלול הזול והמהיר, והוא שווה ניסיון ראשון תמיד.
• לענות בפומבי, בקצרה ובעניין — תשובה עסקית מדודה משכנעת קוראים יותר מהסרה. תשובה כועסת מאריכה את חיי הביקורת ומושכת אליה עוד עיניים.
• מכתב דרישה — כשברור שמדובר במי שלא היה לקוח, או בטענה עובדתית שאתם יכולים להפריך במסמך.
• לתבוע — אפשרי, וכדאי לדעת מראש: תביעה של עסק נגד לקוח נקראת לפעמים בציבור כהתנהגות של העסק, ולא כהגנה עליו.
• לא לעשות כלום ולהמשיך לצבור ביקורות טובות — במקרים רבים זה מה שמחזיר את הדירוג מהר יותר מכל הליך.

מה יקבע במקרה שלך

• האם הכותב היה לקוח שלכם בפועל. רשימת לקוחות, חשבוניות או יומן פגישות שמראים שלא — זו הראיה החזקה ביותר כאן.
• האם הטענה היא עובדה שאפשר להפריך, או תיאור של חוויה ותחושה.
• מה קרה למספרים: הזמנות, פניות, דירוג. השוואה של לפני ואחרי היא מה שהופך "זה פגע לי" ל"זה עלה לי".
• האם מדובר במתחרה. זה משנה גם את התמונה וגם את מה שאפשר לדרוש.
• האם יש עוד ביקורות דומות מאותו מקור — דפוס נראה אחרת מאירוע בודד.

החלק החלש בתיקים האלה הוא כמעט תמיד הקשר בין הביקורת לנזק. קל להוכיח שהיא נכתבה; קשה להוכיח שבגללה ירדו ההזמנות. התחילו לאסוף את המספרים עכשיו, לא בדיעבד.