התור שקיבלת רחוק מדי

התור הרחוק הוא כמעט תמיד החלטה שלא נמסרה כהחלטה. איש לא כתב לכם "סירבנו" — פשוט אין מועד קרוב. לכן הצעד הראשון הוא להפוך את זה לדבר כתוב: לבקש בכתב מועד מוקדם יותר, או הפניה לנותן שירות אחר, ולבקש תשובה בכתב.

האפשרויות שלך

• לבקש בכתב תור מוקדם יותר או חלופה, ולציין שאתם מבקשים תשובה בכתב. גם "אין" בכתב הוא הישג.
• לבקש מהרופא שיכתוב במפורש מה הדחיפות ולמה — "דחוף" בלי הסבר שווה פחות מ"דחוף כי", ובשלב מאוחר יותר זה ההבדל.
• לבדוק חלופות בתוך המערכת — מרפאה אחרת, מוסד אחר, או מועד קרוב יותר במקום רחוק יותר. לפעמים התשובה קיימת, פשוט לא הוצעה.
• לפנות לאחראי על זכויות המטופל, ובמקביל לגורם הציבורי שמטפל בתלונות מול הקופות. בלי עלות, ולעיתים זה המסלול המהיר ביותר.
• לשקול ביצוע פרטי — אבל רק אחרי שיש בידכם סירוב או תשובה בכתב על המועד, כי זה מה שיאפשר לבקש החזר.

מה היינו עושים במקומכם: שולחים בקשה קצרה בכתב עם שלושה דברים — ההפניה, מה המועד שהוצע, ובקשה למועד מוקדם יותר או לחלופה. מוסיפים את מכתב הרופא על הדחיפות. ואם אין תשובה או שהתשובה היא "אין" — מגישים תלונה לגורם הציבורי, כי כאן היא באמת עובדת: היא מייצרת תשובה כתובה מהקופה, וזה מה שחסר לכם.

מה יקבע במקרה שלך

• מה הדחיפות הרפואית, ומי כתב אותה — זו הצלע החזקה ביותר.
• מה בדיוק המועד שהוצע, ואיפה — ואם יש לכם צילום מסך או אישור.
• האם ביקשתם חלופה, ומה ענו.
• האם קיימת חלופה סבירה בתוך המערכת, גם אם רחוקה יותר.
• האם הביטוח המשלים של הקופה מקצר את ההמתנה במקרה הזה.

ומה חלש כאן: "זמן סביר" נמדד גם מול מסגרת התקציב של הקופה, ולכן הקופה תטען שההמתנה סבירה בנסיבות. זו טענה אמיתית, ולכן תיק שנשען על "חיכיתי הרבה" חלש. מה שהופך אותו לחזק הוא דחיפות רפואית כתובה וחלופה שהייתה קיימת ולא הוצעה.

אם המצב דחוף רפואית — אל תמתינו למיצוי המסלולים. במצב חירום רפואי הזכות לטיפול דחוף אינה מותנית בכלום, ובמקביל אפשר לפנות בכתב ולהתלונן באותו יום.