איך מגישים תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין
אין צורך בעורך דין כדי להגיש תלונה, והיא לא מסובכת. אבל כדאי לדעת מראש מה היא יכולה להשיג: התלונה בודקת את התנהגות עורך הדין — היא לא נועדה להחזיר לכם כסף.
על מה מתלוננים
לשכת עורכי הדין מקיימת שיפוט משמעתי לחבריה. עבירת משמעת היא הפרה של החוק או של כללי האתיקה, וגם כל התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. דוגמאות נפוצות:
- כסף שהתקבל בשבילכם ולא הועבר, או שלא נמסר עליו דין וחשבון.
- הפסקת טיפול בלי הודעה, או הזנחה של תיק.
- ניגוד עניינים.
- הפרת סודיות.
- שכר טרחה שנגבה בניגוד לכללים — למשל מעל תעריף מרבי שנקבע.
מה שבדרך כלל לא מתאים לתלונה: "הוא הפסיד לי את התיק" או "הוא יקר מדי". ויכוח על איכות העבודה או על גובה שכר שהסכמתם עליו הוא עניין לתביעה או לבוררות, לא לדין משמעתי.
למי מגישים
בכל מחוז של הלשכה יש ועדת אתיקה מחוזית, ויש גם ועדת אתיקה ארצית. ליד כל ועדה פועל פרקליט שתפקידו לברר את התלונות ולהמליץ לוועדה.
החוק עצמו לא מחלק במפורש בין הוועדות לפי סוג התלונה. מה שכן נקבע הוא שהדיון בבית הדין המשמעתי מתקיים במחוז שבו עורך הדין רשום. בפועל מגישים בדרך כלל לוועדה המחוזית של האזור שבו עורך הדין פועל. הוועדה הארצית רשאית להגיש קובלנה בעצמה, והיא גם אחת הכתובות אם הוועדה המחוזית החליטה לא להמשיך.
מה כותבים ומה מצרפים
לתלונה יש טופס קבוע, והוא נמצא באתר הלשכה ובמשרדיה. במקרים מיוחדים הוועדה יכולה לטפל גם בתלונה שלא הוגשה בטופס — אבל עדיף להשתמש בו. בסוף הטופס חותמים על הצהרה שהדברים נכונים. תצהיר מאומת אצל עורך דין לא צריך לצרף מראש — הוועדה מבקשת אותו אם היא רוצה בו.
איך שולחים: הכי פשוט — במייל של ועדת האתיקה במחוז. אפשר גם בדואר רשום. מייל מתאים לחומר שאינו ארוך במיוחד; תיק עב כרס שולחים בדואר. פרטי הוועדות מופיעים אצלנו כשמנסחים את התלונה.
מה שחשוב שיהיה בפנים:
- מי — שם עורך הדין, ואם ידוע, המשרד.
- מה קרה — עובדות בסדר כרונולוגי, עם תאריכים. בלי תארים ובלי כעס.
- מה לדעתכם הוא הפר — למשל: לא העביר כסף, לא הודיע שהפסיק לטפל.
- מה פניתם אליו ומה ענה — אם ענה.
- מה מצורף — הסכם שכר הטרחה, ייפוי הכוח, התכתבויות, קבלות, והחלטות בית משפט אם הן רלוונטיות. העתקים, לא מקור.
מה קורה אחרי שמגישים
- בירור — הפרקליט בודק. אם יש על פני הדברים מקום להמשיך, פונים לעורך הדין ומבקשים תשובה בכתב. יכולים לבקש מכם פרטים נוספים, תצהיר או ראיות.
- החלטה — אם להגיש קובלנה, שהיא מעין כתב אישום משמעתי, או לא. להחלטה יש זמן שנקבע בכללים.
- בית הדין המשמעתי — אם הוגשה קובלנה, מתקיים דיון, ככלל בפומבי. על פסק הדין אפשר לערער.
- אמצעי משמעת — לפי החומרה: אזהרה, נזיפה, קנס, השעיה לתקופה, ועד הוצאה מהלשכה. השעיה והוצאה מתפרסמות בשם עורך הדין.
הזכויות שלכם כמתלוננים
- הודעה מנומקת בכתב אם הוחלט לא להגיש קובלנה — ובה צריך להיות כתוב שאתם יכולים לפנות לגורם אחר שמוסמך להגיש קובלנה.
- לדעת שהוגשה קובלנה, ולהיות נוכחים בדיון — גם כשהוא נערך בדלתיים סגורות, ועם מלווה לבחירתכם, אלא אם בית הדין החליט אחרת מטעמים מיוחדים.
- עותק מפסק הדין, כפי שהוא מתפרסם לציבור.
מה שלא מצאנו בנוסח: זכות ערר רשמית של המתלונן על החלטה לסגור את התלונה. מה שקיים הוא האפשרות לפנות לגורם אחר שמוסמך להגיש קובלנה — ועדת אתיקה אחרת של הלשכה, או היועץ המשפטי לממשלה. וגם בערעור על פסק הדין המשמעתי, המתלונן אינו ברשימת מי שרשאי לערער.
כסף — מה כן ומה לא
המטרה של ההליך אינה לפצות אתכם, והוא לא מחליף תביעה. אבל החוק כן מאפשר לבית הדין המשמעתי, כשעורך הדין הורשע, לחייב אותו להחזיר שכר שקיבל בנסיבות שהן עבירת משמעת, ולשלם למתלונן פיצוי מוגבל, בתקרה שנקבעה בחוק. החיוב הזה לא פוטר אותו מאחריות מלאה בבית משפט — וזו בדיוק הנקודה: פיצוי מלא מקבלים רק בתביעה.
ויש גם צד הפוך: אם עורך הדין זוכה, ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש, כדי להתנכל או בלי יסוד — הוא רשאי לחייב את המתלונן בהוצאות, אחרי שנתן לו לטעון. זה לא קורה לתלונה כנה שלא הוכחה; זה קורה לתלונה שנועדה ללחוץ.
מה חלש בעמדה שלכם
ועדת האתיקה לא תכריע בוויכוח על "כמה זה היה צריך לעלות" או "האם אפשר היה לנצח". תלונה שכולה תסכול מהתוצאה תיסגר — וזה לא אומר שאתם טועים, אלא שפניתם לכתובת הלא נכונה. ותלונה שנשלחת כדי ללחוץ על עורך הדין בוויכוח כספי נראית בדיוק כך למי שקורא אותה.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער עורכי הדין ←