רשלנות של עורך דין: מתי הפסד הוא באשמתו, ומתי הוא פשוט הפסד
הפסדתם בתיק ואתם בטוחים שעורך הדין אשם. אולי. אבל הפסד אינו רשלנות — ובתביעה נגד עורך דין צריך להוכיח משהו מסובך הרבה יותר מ"הוא לא היה מספיק טוב".
הפסד הוא לא הוכחה
בכל תיק יש צד שמפסיד. עורך דין לא מתחייב לתוצאה, והוא לא אחראי לכך שהעדים לא שכנעו, שהמסמכים היו חלשים או שהשופט ראה את הדברים אחרת. מה שהוא כן חייב הוא לעבוד כמו שעורך דין סביר וזהיר היה עובד באותו מצב.
החוק קובע שבעל מקצוע מתרשל כשהוא לא משתמש במיומנות, או לא נוקט זהירות, שבעל מקצוע סביר היה נוקט באותן נסיבות. כלומר השאלה אינה "האם אפשר היה לעשות טוב יותר" — תמיד אפשר — אלא "האם עורך דין סביר היה עושה את זה אחרת".
מה בדרך כלל כן נחשב רשלנות
- מועד שהוחמץ — תביעה שלא הוגשה בזמן, ערעור שלא הוגש, כתב הגנה שלא הוגש ובגללו ניתן פסק דין נגדכם.
- תביעה שהתיישנה בזמן שהייתה בטיפולו.
- אי-הגעה לדיון בלי סיבה ובלי הודעה.
- ייעוץ שגוי בשאלה ברורה — למשל עצה לחתום על מסמך שמוותר על זכות, בלי להסביר מה המשמעות.
- חוזה שנוסח כך שאינו מגן עליכם בדיוק בנקודה שבשבילה שכרתם אותו.
מה שבדרך כלל לא נחשב: החלטה מקצועית שהתבררה כלא מוצלחת — לא לזמן עד מסוים, לבחור טענה אחת על פני אחרת — כל עוד היא הייתה סבירה בזמן שהתקבלה.
ארבעה דברים שצריך להוכיח — כולם
- חובה — שהוא היה עורך הדין שלכם באותו עניין: ייפוי כוח, הסכם שכר טרחה, התכתבות.
- הפרה — שהוא עשה משהו שעורך דין סביר לא היה עושה, או לא עשה משהו שעורך דין סביר היה עושה.
- נזק — הפסד ממשי שאפשר למדוד.
- קשר — שהנזק נגרם בגלל ההפרה, ולא בגלל משהו אחר.
בנוסף, עורך דין הוא גם השלוח שלכם, והחוק מטיל על שלוח חובת נאמנות. מי שמפר אותה חשוף לתרופות של הפרת חוזה — ולפעמים זו דרך נוספת לתבוע, לצד הרשלנות.
🔴 החלק הקשה ביותר: "משפט בתוך משפט"
כשהרשלנות היא בתיק שהפסדתם, או שלא הוגש בכלל, לא מספיק להראות שעורך הדין טעה. צריך להראות שאלמלא הטעות — הייתם זוכים, ובכמה. בפועל זה אומר לנהל מחדש, בתוך התביעה נגד עורך הדין, את התיק המקורי שלא התברר.
וזה חותך לשני הכיוונים. אם התיק המקורי היה חלש, גם עורך דין שהחמיץ מועד לא יחויב בסכום שלא הייתם מקבלים ממילא. ויש פסיקה שמעריכה במצבים כאלה סיכויים, ולא רק "כן או לא" — וזו בדיוק השאלה שעורך הדין שתפנו אליו יצטרך לבדוק.
ביטוח אחריות מקצועית
עורכי דין רבים מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, וכשיש תביעה, מי שמנהל אותה בפועל הוא לא פעם חברת הביטוח. אבל כדאי לדעת: בחקיקה שבדקנו לא נמצאה חובה כללית על עורך דין ישראלי להחזיק ביטוח כזה. חובה מפורשת קיימת רק לגבי עורך דין זר שנרשם לעבוד בישראל. לכן אל תניחו שיש ביטוח — שאלו.
התיישנות: מתי השעון מתחיל
לתביעה נגד עורך דין יש תקופת התיישנות שנקבעה בחוק, כמו לכל תביעה כספית. בתביעת רשלנות השעון מתחיל בדרך כלל ביום שבו נגרם הנזק. שני מצבים משנים את זה:
- גילוי מאוחר — אם הנזק לא התגלה כשקרה, ולא יכולתם לדעת עליו, השעון מתחיל כשהתגלה. אבל יש לכך תקרה חיצונית שנקבעה בחוק, ואחריה גם גילוי מאוחר לא עוזר.
- הסתרה — אם עורך הדין הטעה אתכם ביודעין, כולל הסתרה של מה שקרה (ידע שהתיק נמחק ואמר שהוא "בטיפול"), החוק עוצר את השעון כל עוד ההטעיה מנעה מכם לתבוע.
תלונה ללשכה, מכתבים ושיחות אינם עוצרים את השעון. מה שעוצר אותו הוא הגשת תביעה — או הסכם נפרד בכתב עם עורך הדין שמאריך את התקופה.
חוות דעת של עורך דין אחר
לפני שמחליטים לתבוע, הצעד החשוב ביותר הוא לתת לעורך דין אחר, שעוסק בתחום של התיק המקורי, לבדוק אותו. הוא יענה על שתי שאלות: האם מה שקרה חורג ממה שעורך דין סביר היה עושה, ומה היו הסיכויים בתיק המקורי. בתביעה עצמה בדרך כלל תצטרכו חוות דעת כזו כראיה.
מה חלש בעמדה שלכם
שלושה דברים שכדאי להכיר מראש. עורך הדין יטען שההחלטה הייתה סבירה בזמן אמת, ושאתם שופטים אותה לפי התוצאה — ולפעמים הוא צודק. אם אתם תרמתם לתקלה — לא העברתם מסמך, לא עניתם, לא שילמתם אגרה שהתבקשתם — זה יקוזז מהפיצוי. ו"משפט בתוך משפט" יקר ואיטי, ולכן תביעה כזו כדאית בעיקר כשהנזק ממשי והתיק המקורי היה טוב.
ותלונה לוועדת האתיקה? היא בודקת אם עורך הדין הפר את כללי המקצוע, לא כמה הפסדתם. היא יכולה לרוץ במקביל, אבל היא לא מחליפה תביעה. ההבדלים מוסברים במאמר נפרד.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער עורכי הדין ←