עורך הדין פספס מועד, התיק נמחק או שלא הוגש ערעור: מה עושים עכשיו
ברגע שמגלים את זה רוצים לדעת מי אשם. אבל הדבר הראשון הוא להציל את התיק, לא למצוא אשמים — כי לא פעם עוד אפשר לתקן, והחלון לכך קצר.
קודם כול: לדעת בדיוק מה קרה
לכל מצב יש תיקון אחר, ולכן צריך לראות את ההחלטה עצמה — לא סיכום בעל פה. אלה המצבים הנפוצים:
- התביעה נמחקה — למשל כי לא נעשה בה כלום זמן רב, או כי לא בוצעה הוראה של בית המשפט. מחיקה, בניגוד לדחייה, בדרך כלל אינה סוף הדרך.
- ניתן פסק דין בהיעדר — כי לא הוגש כתב הגנה, או כי לא התייצבו לדיון.
- עבר המועד לערעור ולא הוגש ערעור.
- בקשה או תגובה לא הוגשו, ובית המשפט החליט בלעדיהן.
אתם צד בתיק, ואתם יכולים לבקש לראות אותו בעצמכם — במזכירות בית המשפט או במערכת המקוונת של בתי המשפט. כשעורך הדין לא עונה, זו הדרך לדעת מה קורה בלי לחכות לו.
מה אפשר לבקש מבית המשפט
לכל אחד מהמצבים יש בקשה שמיועדת בדיוק לו. מה שמשותף לכולן: מגישים מהר, ומסבירים למה זה קרה.
- ביטול מחיקה — כשתיק נמחק בידי המזכירות בלי החלטה של שופט, יש זמן קצר לבקש לבטל את המחיקה. וגם כשאי אפשר — תביעה שנמחקה, ולא נדחתה, אפשר בדרך כלל להגיש מחדש, כל עוד לא עבר זמן ההתיישנות.
- ביטול החלטה שניתנה בהיעדרכם — כשהחלטה ניתנה בלי ששמעו את הצד שלכם, אפשר לבקש לבטל אותה. גם כאן בתוך זמן קצר.
- הארכת מועד — גם מועד שנקבע בחוק, כמו המועד לערעור, אפשר לפעמים להאריך. אבל הרף גבוה: צריך להראות טעם מיוחד.
המועדים לבקשות האלה קצרים, והם נספרים בדרך כלל מהיום שבו ההחלטה הגיעה אליכם או לעורך הדין שלכם — לא מהיום שגיליתם. לכן היום שבו גיליתם הוא יום עבודה.
🔴 "עורך הדין התרשל" — האם זו סיבה מספיקה?
לפעמים כן ולפעמים לא. עורך הדין הוא השלוח שלכם, ומה שהוא עושה — או לא עושה — נזקף בדרך כלל לחובתכם כלפי בית המשפט. מצד שני, בתי משפט מתחשבים לעיתים בכך שהלקוח עצמו לא ידע ולא תרם לתקלה. זו שאלה שתלויה בפרטים, ולכן כדאי שעורך דין אחר ינסח את הבקשה.
לא לחכות לבירור האשמה
הטעות הנפוצה: לשבת עם עורך הדין הקודם ולנסות להבין מי אשם, בזמן שהמועד לתיקון חולף. הבירור יכול לחכות; הבקשה לבית המשפט לא.
אם אתם לא סומכים עליו שיתקן את הטעות שלו, מותר לכם להחליף אותו בכל רגע: מבטלים את ייפוי הכוח בהודעה לבית המשפט ולצד השני, ועורך הדין החדש מגיש את הבקשה.
לשמור הכול — עכשיו
- את ההחלטה עצמה: המחיקה, פסק הדין או הדחייה.
- כל התכתבות עם עורך הדין — מיילים, הודעות, מכתבים — גם אלה שבהם אמר שהכול בסדר.
- רשימה עם תאריכים: מתי פניתם, מה שאלתם, מה ענו לכם.
- את הסכם שכר הטרחה ואת הקבלות.
אם עורך הדין ידע על התקלה והסתיר אותה, ההתכתבות הזו חשובה במיוחד: הסתרה ביודעין עוצרת את מרוץ ההתיישנות על התביעה נגדו, כל עוד היא מנעה מכם לתבוע.
ורק אחר כך — מסלול הרשלנות
כשעשיתם כל מה שאפשר בתיק המקורי, מגיע הזמן לשאול על אחריות. לסדר הזה יש גם סיבה משפטית: אם אפשר היה לתקן ולא ניסיתם, עורך הדין יטען שחלק מהנזק באשמתכם. אם התיקון לא הצליח — על תביעה נגד עורך דין יש מאמר נפרד.
מה חלש בעמדה שלכם
לפעמים המועד הוחמץ גם בגלל הלקוח: לא הגיע, לא העביר מסמך, לא שילם אגרה, או אמר "נחכה ונראה". עורך הדין יציג את זה, ולכן כדאי לומר את זה לעצמכם בכנות לפני שמאשימים. ולפעמים עורך הדין החליט במודע לא לערער, כי לא ראה סיכוי — ואם הוא הסביר לכם ואתם הסכמתם, זו לא רשלנות.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער עורכי הדין ←