ניגוד עניינים: כשעורך הדין שלכם קשור גם לצד השני
עורך דין אמור להיות בצד אחד. כשמתברר שהוא ייצג גם את הצד השני, או שהוא קשור אליו, זה מרגיש כמו בגידה — ולפעמים זה באמת אסור. אבל יש מקרים שבהם זה מותר, וכדאי לדעת להבחין לפני שמגיבים.
ניגוד עניינים — מה זה בכלל
ניגוד עניינים הוא מצב שבו לעורך הדין יש אינטרס, או חובה כלפי מישהו אחר, שעלולים למשוך אותו נגד הטובה שלכם. החוק מטיל על כל שלוח — ועורך דין הוא השלוח שלכם — חובה להימנע מכל מצב כזה. וכללי האתיקה של עורכי הדין מפרטים:
- אסור לייצג שני צדדים עם אינטרסים מנוגדים באותו עניין.
- אסור לייצג כשיש חשש שעורך הדין לא יוכל למלא את חובתו כלפיכם — בגלל עניין אישי שלו, חובה שיש לו כלפי מישהו אחר, ואפילו עומס עבודה.
- אסור לייצג נגד לקוח קבוע שלו, גם בעניין שבו הוא לא מייצג את הלקוח הקבוע.
- אסור לפעול נגד לקוח לשעבר באותו עניין שטיפל בו בשבילו, או בעניין שקשור באופן ממשי למידע שקיבל ממנו.
החריג שרוב האנשים לא מכירים
הכללים מתירים לעורך דין אחד לערוך הסכם בין שני צדדים, או לטפל בעניין בשביל שניהם, אם שני הצדדים הסכימו לכך בכתב. זה נפוץ בהסכמים בין שותפים, בעסקאות קטנות ובהסכמים בין בני זוג.
כלומר, אם חתמתם על הסכמה שעורך דין אחד יטפל בשביל שניכם — זה לא ניגוד עניינים אסור. אבל זה גם אומר שאף אחד לא שמר רק עליכם. מי שחותם על הסכמה כזו כדאי שיבין את זה לפני, ולא אחרי.
המקרה הנפוץ: קניתם דירה מקבלן
בקנייה מקבלן, עורך הדין שמופיע בחוזה הוא בדרך כלל עורך הדין של הקבלן. יש כללים מיוחדים שחלים עליו:
- הוא לא יכול לייצג גם את הקבלן וגם אתכם באותה עסקה.
- הוא חייב לכתוב בחוזה שהוא לא מייצג את הקונה.
- הוא לא יכול לגבות מכם, ישירות או בעקיפין, שכר על שירות שנתן לקבלן.
- הוא כן רשאי לטפל ברישום הדירה על שמכם, ולגבות מכם שכר על הרישום — ובעניין הרישום הוא חייב נאמנות גם לכם וגם לקבלן.
המשמעות המעשית: עורך הדין של הקבלן לא בודק את החוזה בשבילכם. מי שרוצה שמישהו יקרא את החוזה לטובתו צריך עורך דין משלו. ואם שילמתם לעורך הדין של הקבלן על משהו שאינו הרישום — שווה לשאול על מה.
הכללים האלה חלים על קבלן — מי שבונה או מוכר דירה שבנה. בקנייה מאדם פרטי אין כללים מיוחדים, וחלים הכללים הכלליים שלמעלה.
עורך הדין שלכם מפעם — מייצג עכשיו נגדכם
אם זה אותו עניין, או עניין שקשור באופן ממשי למידע שמסרתם לו — אסור. אם זה עניין אחר לגמרי ואין קשר למה שסיפרתם — ייתכן שמותר. השאלה המעשית היא: מה סיפרתי לו אז, והאם זה יכול לשמש נגדי עכשיו?
ויש עוד פרט: עורך דין רשאי לבקש מראש מהלשכה החלטה שמידע מסוים אינו מונע ממנו לטפל נגד לקוח לשעבר. אם הוא קיבל החלטה כזו לפני שהתחיל — זה משנה את התמונה.
מה עושים
- לכתוב לעורך הדין — בקצרה: מתי ייצג אתכם, במה, ולמה לדעתכם יש כאן בעיה. לפעמים הוא עצמו יפסיק את הייצוג.
- כשיש הליך בבית משפט — אפשר לבקש מבית המשפט שיורה לו לא לייצג נגדכם. כדאי לעשות את זה בהתחלה, ולא אחרי שההליך התקדם.
- תלונה לוועדת האתיקה — ניגוד עניינים הוא עבירת משמעת. אבל התלונה עוסקת בהתנהגות שלו, והיא לא עוצרת את ההליך שבו הוא מייצג נגדכם.
- תביעה — אם נגרם לכם נזק כספי בגלל ניגוד העניינים. זה המסלול שמטרתו להחזיר כסף.
מה חלש בעמדה שלכם
ניגוד עניינים הוא טענה חזקה, ולכן משתמשים בה לפעמים גם כטקטיקה — ובתי משפט יודעים את זה. אם ידעתם על הקשר מההתחלה ושתקתם, או שהעניינים רחוקים זה מזה, הטענה תיחלש. ואם חתמתם על הסכמה בכתב שעורך דין אחד יטפל בשני הצדדים — קשה לחזור ולטעון שזה היה אסור.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער עורכי הדין ←