מחלוקת על שכר הטרחה: איפה היא מוכרעת באמת
כשיש ויכוח על כסף עם עורך הדין, רוב האנשים חושבים קודם על תלונה ללשכה. אבל ועדת האתיקה לא קובעת כמה אתם חייבים — והמקומות שבהם זה כן נקבע הם אחרים.
קודם: על מה בדיוק המחלוקת
- על מה סוכם — אתם חושבים שהמחיר כלל ערעור, והוא חושב שלא.
- על מה נעשה — הוא גובה על שלב שלדעתכם לא הושלם.
- על הגובה עצמו — הכל סוכם, אבל התוצאה נראית מופרזת.
- על הוצאות — סכומים שלא פורטו, או שלא ידעתם עליהם.
לכל אחד מאלה תשובה אחרת. מחלוקת על "מה סוכם" נפתרת במסמכים; מחלוקת על הגובה — לפעמים בחוק עצמו.
שלב ראשון: לבקש פירוט, בכתב
עורך דין חייב לתת לכם דין וחשבון על מצב החשבון — לפי דרישה, וגם מיוזמתו בסיום הטיפול. ואם ביקשתם העתקי קבלות על הוצאות, עליו להמציא אותם תוך זמן סביר. בקשה כזו היא לגיטימית לגמרי, והיא בדרך כלל הצעד שמסדר חצי מהמחלוקת.
לבקשת הדין וחשבון יש מגבלת זמן אחרי סיום הטיפול. אם התיק הסתיים מזמן, אל תדחו את הבקשה.
ששת המסלולים — ומה כל אחד עושה
- שיחה ומכתב — רוב המחלוקות נסגרות כאן, בפשרה. מכתב קצר שמפרט מה אתם מוכנים לשלם ולמה, עדיף על סירוב גורף.
- בוררות — הלשכה רשאית לשמש בורר ולמנות בוררים. אבל בוררות היא הליך בהסכמה: שני הצדדים צריכים להסכים בכתב, וההכרעה מחייבת.
- שכר מותנה שנראה מופרז — כאן יש מסלול מיוחד בחוק: הלשכה רשאית, לבקשתכם, לקבוע את השכר המתאים, גם אם חתמתם על אחוז אחר.
- תעריף מקסימלי — בתאונות דרכים וברישום דירות מקבלן, מי ששילם מעל התקרה זכאי לדרוש את העודף, על אף כל הסכם.
- בית משפט — תביעה להחזר (אם שילמתם) או הגנה (אם הוא תובע אתכם). בית המשפט רשאי לבקש מהלשכה חוות דעת על השכר.
- תלונה ללשכה — רק אם יש בהתנהגות עצמה בעיה מקצועית. ועל כך — בהמשך.
כשאין הסכם בכתב
זה המצב הנפוץ, והוא לא אומר ש"לא מגיע לו כלום". כשאין הסכם ברור, בדרך כלל עורך הדין זכאי לשכר ראוי — כלומר מה שהוגן לשלם בעד העבודה שנעשתה בפועל, בהתחשב בהיקף, במורכבות ובמקובל בתחום.
החוק עצמו אומר שגם עורך דין שגבה בניגוד לכללים — למשל ערבב שכר והוצאות — אינו מאבד בגלל זה את השכר הראוי. כלומר הפרה של כלל טכני אינה פוטרת אתכם מתשלום; היא עשויה להפחית אותו.
למה ועדת האתיקה אינה המקום
ועדת האתיקה בודקת התנהגות: האם עורך הדין עבר על כללי המקצוע. היא לא בוררת ולא בית משפט אזרחי, ולא תקבע כמה אתם חייבים לו או הוא לכם.
בכנות: אם בית הדין המשמעתי מרשיע עורך דין בכך שהשיג שכר בדרך אסורה, הוא רשאי לחייב אותו להחזיר את השכר, כולו או חלקו. אבל זה קורה רק בסוף הליך משמעתי, רק כשיש עבירה — ולא כשהמחלוקת היא "כמה זה שווה".
ויש גם צד שני: מתלונן שהגיש תלונה בקלות ראש, לשם קינטור או בלי יסוד, עלול להיות מחויב בהוצאות אם עורך הדין זוכה. תלונה אינה קלף מיקוח במחלוקת כספית.
מה חלש בעמדה שלכם
אם העבודה נעשתה והסכום תואם את ההסכם — העובדה שהתוצאה אכזבה אתכם אינה סיבה לא לשלם. ואם אין לכם שום מסמך שמראה מה סוכם, תצטרכו להתמודד עם הגרסה שלו מול הגרסה שלכם. ומנגד: עורך דין שלא נתן פירוט, לא הפריד הוצאות ולא תיעד — גם הוא לא בעמדה נוחה.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער עורכי הדין ←