מידע עליי אצל חברה או מוסד — מה מותר להם, ומה מותר לי
יש לכם כאן שתי זכויות שלא דורשות תביעה, לא עולות הליך, ורוב האנשים לא יודעים שהן קיימות.
יש לזה מסמך מוכן: בקשה לראות את המידע עליי ולתקן אותו. להכין עכשיו ←
ראשונה: זכות לעיין במידע שעליכם
כל אדם זכאי לעיין במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע — בעצמו, או באמצעות מי שהרשה בכתב. זו זכות שעומדת לכם מול הגוף שמחזיק את המידע, בלי שצריך להסביר למה. הבקשה מוגשת בכתב וחתומה, ואם מסרבים — חייבים להודיע לכם תוך 21 ימים מיום שקיבלו את הבקשה. שתיקה אחרי 21 הימים נחשבת סירוב.
זה הכלי המעשי ביותר בפרק הזה: לפני שרבים על מה נאמר עליכם — אפשר פשוט לבקש לראות מה כתוב. הרבה סכסוכים נגמרים ברגע שמתברר מה בדיוק רשום, ומאיפה זה הגיע.
יש לזכות הזו חריגים — בין השאר במידע רפואי או נפשי שעלול לגרום נזק חמור למבקש, שאז הוא נמסר לרופא או לפסיכולוג מטעמו, ובמידע שחל עליו חיסיון לפי דין. ויש גופים שהיא כלל לא חלה עליהם.
שנייה: זכות לדרוש תיקון
מי שעיין ומצא שהמידע אינו נכון, אינו שלם, אינו ברור או אינו מעודכן רשאי לפנות ולבקש לתקן אותו או למחוק אותו. את הבקשה שולחים בדואר רשום. ואם הגוף מסכים — הוא גם צריך להודיע על השינוי לכל מי שקיבל ממנו את המידע בשלוש השנים שלפני התיקון. אם הוא מסרב — עליו להודיע לכם תוך 30 ימים מיום שקיבל את הבקשה, וגם כאן שתיקה נחשבת סירוב.
החלק האחרון הוא זה שבאמת שווה משהו: תיקון אינו רק אצלם. מידע שגוי כבר יצא הלאה, ומי שהעביר אותו צריך לתקן גם שם. זו הדרך היחידה שבה תיקון באמת עוצר את הגלגל.
ואם סירבו — אפשר לפנות לבית משפט השלום, גם על סירוב לאפשר עיון וגם על סירוב לתקן, תוך 30 ימים מיום הודעת הסירוב. זה הליך נפרד ומצומצם, ואינו תביעת נזק.
ומה אסור להם
- להשתמש במידע למטרה אחרת מזו שלשמה נמסר, או למסור אותו לאחר למטרה כזו.
- להפר חובת סודיות — בין שנקבעה בדין ובין שנקבעה בהסכם, מפורש או משתמע.
- לעבד מידע שלא למטרת המאגר שנקבעה לו כדין, או בלי הרשאה.
- ועובד או מנהל שמגלה מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו, שלא לצורך העבודה ושלא לפי צו — עובר עבירה, לא רק עוולה.
ולגוף ציבורי יש כלל נוסף ומחמיר: מסירת מידע אישי אסורה, אלא אם הוא פורסם או הועמד לעיון הרבים כדין, או שהאדם עצמו הסכים. יש חריגים, למשל העברה בין גופים ציבוריים כשהיא דרושה לתפקידם.
מה עושים, לפי הסדר
- לבקש עיון בכתב, בחתימתכם, ולשמור עותק של הבקשה ושל התאריך — ממנו נספרים 21 הימים.
- לקרוא מה שקיבלתם, ולסמן בדיוק מה לא נכון — ולא "הכול שגוי".
- לדרוש תיקון בדואר רשום, ולבקש במפורש שיודיעו על התיקון למי שקיבל את המידע.
- אם סירבו — לשמור את הסירוב ואת תאריכו. ממנו נספרים 30 הימים לפנייה לבית המשפט.
ויש גם גורם רגולטורי שמפקח על התחום הזה ומקבל פניות. הוא אינו מחליף תביעה ואינו פוסק לכם פיצוי — אבל הוא כן יכול לטפל בגוף עצמו, וזה לפעמים בדיוק מה שדרוש.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער לשון הרע / הגנת הפרטיות ←