4 דקות

מידע עליי אצל חברה או מוסד — מה מותר להם, ומה מותר לי

יש לכם כאן שתי זכויות שלא דורשות תביעה, לא עולות הליך, ורוב האנשים לא יודעים שהן קיימות.

ראשונה: זכות לעיין במידע שעליכם

כל אדם זכאי לעיין במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע — בעצמו, או באמצעות מי שהרשה בכתב. זו זכות שעומדת לכם מול הגוף שמחזיק את המידע, בלי שצריך להסביר למה.

זה הכלי המעשי ביותר בפרק הזה: לפני שרבים על מה נאמר עליכם — אפשר פשוט לבקש לראות מה כתוב. הרבה סכסוכים נגמרים ברגע שמתברר מה בדיוק רשום, ומאיפה זה הגיע.

יש לזכות הזו חריגים — בין השאר במידע רפואי או נפשי שעלול לגרום נזק חמור למבקש, שאז הוא נמסר לרופא מטעמו, ובמידע שחל עליו חיסיון לפי דין. ויש גופים שהיא כלל לא חלה עליהם.

שנייה: זכות לדרוש תיקון

מי שעיין ומצא שהמידע אינו נכון, אינו שלם, אינו ברור או אינו מעודכן רשאי לפנות ולבקש לתקן אותו או למחוק אותו. ואם הגוף מסכים — הוא גם צריך להודיע על השינוי למי שקיבל ממנו את המידע קודם.

החלק האחרון הוא זה שבאמת שווה משהו: תיקון אינו רק אצלם. מידע שגוי כבר יצא הלאה, ומי שהעביר אותו צריך לתקן גם שם. זו הדרך היחידה שבה תיקון באמת עוצר את הגלגל.

ואם סירבו — יש דרך לפנות לבית המשפט, גם על סירוב לאפשר עיון וגם על סירוב לתקן. זה הליך נפרד ומצומצם, ואינו תביעת נזק.

ומה אסור להם

• להשתמש במידע למטרה אחרת מזו שלשמה נמסר, או למסור אותו לאחר למטרה כזו.
• להפר חובת סודיות — בין שנקבעה בדין ובין שנקבעה בהסכם, מפורש או משתמע.
• לעבד מידע שלא למטרת המאגר שנקבעה לו כדין, או בלי הרשאה.
• ועובד או מנהל שמגלה מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו, שלא לצורך העבודה ושלא לפי צו — עובר עבירה, לא רק עוולה.

ולגוף ציבורי יש כלל נוסף ומחמיר: מסירת מידע אישי אסורה, אלא אם הוא פורסם או הועמד לעיון הרבים כדין, או שהאדם עצמו הסכים.

מה עושים, לפי הסדר

• לבקש עיון בכתב, ולשמור עותק של הבקשה ושל התאריך.
• לקרוא מה שקיבלתם, ולסמן בדיוק מה לא נכון — ולא "הכול שגוי".
• לדרוש תיקון, ולבקש במפורש שיודיעו על התיקון למי שקיבל את המידע.
• אם סירבו — לשמור את הסירוב. הוא מה שפותח את הדלת להמשך.

ויש גם גורם רגולטורי שמפקח על התחום הזה ומקבל פניות. הוא אינו מחליף תביעה ואינו פוסק לכם פיצוי — אבל הוא כן יכול לטפל בגוף עצמו, וזה לפעמים בדיוק מה שדרוש.