3 דקות

חוות דעת שנייה — זכות, לא חוצפה. ומי משלם עליה

רופא שנעלב מזה שביקשתם דעה נוספת הוא בעיה של הרופא. החוק נותן לכם את הזכות — והשאלה המעניינת היא איך הופכים אותה לכלי.

מה החוק אומר

למטופל יש זכות ביוזמתו לקבל חוות דעת נוספת על מצבו ועל הטיפול המוצע, והמטפל והמוסד חייבים לסייע לכך — כלומר להעביר את המידע הרפואי הדרוש, ולא להערים קשיים. זה לא תלוי ברצון הטוב של הרופא הראשון, ולא צריך להסביר לו למה.

מי משלם — כאן זה מתפצל

• בתוך הקופה: ייעוץ אצל רופא מומחה אחר של הקופה הוא לרוב חלק מהשירותים הרגילים, בהפניה. זה לא "פרטי", וזה חינם או בהשתתפות עצמית רגילה.
• דרך הביטוח המשלים: תוכניות רבות כוללות ייעוץ אצל מומחה שבוחרים, בהשתתפות. לבדוק בתקנון מה מכוסה, כמה פעמים, ואצל מי.
• פרטי: משלמים. וכדאי לדעת מראש שהוצאה כזו לרוב אינה מוחזרת על ידי הקופה בדיעבד.

הזכות היא לקבל חוות דעת, ולסיוע בקבלתה. היא אינה זכות שהקופה תממן כל יועץ שתבחרו. מי משלם נקבע לפי הסל, התקנון והפוליסה — כמו בכל טיפול אחר.

מתי היא באמת משנה

לפני ניתוח שאינו דחוף. כשהקופה אומרת "לא הכרחי" או "יש חלופה" ואתם חושבים אחרת. לפני בקשה לוועדת חריגים. וכשהרופא המטפל והרופא של הקופה חלוקים — כי אז חוות דעת שלישית, עצמאית, היא מה שמכריע.

איך הופכים אותה לכלי, ולא לנייר

חוות דעת שאומרת "אני ממליץ על טיפול X" שווה מעט מול הקופה. חוות דעת שימושית מתייחסת ישירות לנימוק שהקופה נתנה: אם הקופה אמרה "יש חלופה בסל", היועץ צריך להסביר למה החלופה לא מתאימה לכם; אם אמרה "לא הכרחי", למה כן ומה יקרה בלי. לכן הביאו ליועץ את הסירוב בכתב, ובקשו ממנו לענות עליו.

• בכתב, על נייר עם פרטי היועץ, מומחיותו ותאריך.
• עם הפניה למסמכים שראה — כדי שאי אפשר יהיה לומר "לא היה לו את כל התמונה".
• בלי הגזמות. חוות דעת שקוראת לקופה בשמות מאבדת אמינות.

ומה היא לא עושה

חוות דעת שנייה לא מחייבת את הקופה. היא כלי לשכנע — בערר, בוועדת חריגים, בבית הדין — לא פסק דין. ואם היא סותרת את הרופא המטפל שלכם, זה לא הופך אותו לטועה; זה אומר שיש מחלוקת מקצועית, וההחלטה על הטיפול בסוף שלכם.

מה עושים

לבקש מהרופא המטפל את המסמכים (זו זכות), לברר איזה מסלול מימון זמין לכם, ולבחור יועץ בתחום המדויק. אלה האפשרויות — מה מתאים לכם תלוי במה שאתם צריכים ממנה: ביטחון בהחלטה, או מסמך למאבק. אם זה השני, בחרו יועץ שמוכן לכתוב, לא רק לדבר.