ייפוי כוח מתמשך — וזה לא צוואה
צוואה עובדת אחרי. ייפוי כוח מתמשך עובד בדיוק בתקופה שלפני — וזו התקופה שבה משפחות נשברות.
ההבדל
צוואה קובעת מה יקרה לרכוש אחרי הפטירה. ייפוי כוח מתמשך קובע מי יקבל החלטות בשמך אם לא תוכל להחליט בעצמך — בענייני רכוש, בענייניך האישיים, ובתוכם גם ענייני בריאות (אם ציינת זאת במפורש, או אם לא הוצאת אותם).
רוב האנשים עורכים צוואה ולא עורכים ייפוי כוח מתמשך. בפועל, הכאב היומיומי מגיע דווקא מהחלק השני: מי חותם, מי מחליט על טיפול, מי משלם. ודבר אחד מיופה הכוח לעולם לא יוכל לעשות בשמך: לערוך צוואה.
מה אפשר לקבוע בו
- מי מיופה הכוח — אחד או יותר, ואיך הם מחליטים ביניהם.
- באילו נושאים הוא מוסמך, ובאילו לא.
- הנחיות מקדימות: מה הרצון שלך במצבים מסוימים.
- ממתי הוא נכנס לתוקף, ואיך קובעים שהגיע הרגע — למשל בחוות דעת של מומחה. מה שאסור: שההחלטה תהיה של מיופה הכוח לבדו.
- מי מקבל דיווח — בן משפחה או גורם נוסף — ומי מיודע כשהמסמך נכנס לתוקף.
התנאי שאי אפשר לעקוף
עורכים אותו בזמן שאתה מבין ומחליט. אחרי שהיכולת נפגעה כבר אי אפשר, ומה שנשאר הוא מסלול אחר — מינוי אפוטרופוס על ידי בית משפט, שהוא ארוך יותר ומעורב יותר.
למה זה חוסך סכסוך
כי כשאין מסמך, האחים מגלים שהם לא מסכימים — על טיפול, על כסף, על מגורים — בדיוק ברגע הקשה ביותר. מסמך אחד קובע מי מחליט, ומוריד את הוויכוח מהשולחן.
זה מסמך עם דרך עריכה קבועה: חותמים עליו בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת לכך ואין לו עניין אישי במסמך; מיופה הכוח חותם על הסכמתו; והמסמך מופקד אצל האפוטרופוס הכללי — בלי הפקדה הוא לא נכנס לתוקף. הוא נכנס לתוקף רק כשאתה מפסיק להיות מסוגל להבין בעניין, ומיופה הכוח מודיע על כך לאפוטרופוס הכללי. וכל עוד אתה מבין — אפשר לבטל אותו בהודעה בכתב למיופה הכוח. אפשר לבדוק כאן מה נדרש, ולתכנן אותו לצד הצוואה.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער הצוואות ←