צו ירושה וצו קיום צוואה — מה מבקשים, ואיפה
שני שמות לשני מצבים. לבחור נכון ביניהם זה ההבדל בין הליך פשוט לבין חודשים של תיקונים.
ההבדל בשורה
- אין צוואה → מבקשים צו ירושה: מי היורשים לפי החוק.
- יש צוואה → מבקשים צו קיום צוואה: הכרזה שהצוואה תקפה ויש לפעול לפיה.
אם קיימת צוואה — אי אפשר "פשוט לבקש צו ירושה כי ככה יותר קל". קיומה של צוואה משנה את המסלול. ואם הצוואה מכסה רק חלק מהרכוש — מבקשים את שניהם: צו קיום על החלק שבצוואה, וצו ירושה על השאר.
מה נדרש להגשה
- תעודת פטירה.
- פרטי כל היורשים או הזוכים, וכתובותיהם.
- הצוואה המקורית — כשמדובר בצו קיום. בהגשה מקוונת מוסרים את המקור לרשם תוך 7 ימים מיום ההגשה. אם המקור אבד — צריך בקשה מיוחדת להוכיח את הצוואה בדרך אחרת.
- אישור שנשלחה הודעה על הבקשה לכל היורשים או הזוכים — בדואר רשום, או תצהיר שנמסרה אישית.
- תשלום אגרה והוצאות הפרסום.
מי שמחזיק צוואה של אדם שנפטר חייב למסור אותה לרשם לענייני ירושה מיד כשנודע לו על הפטירה — גם אם אינו מתכוון לבקש צו. זו חובה בחוק, ואי-קיומה עבירה.
לאן מגישים
לרשם לענייני ירושה באזור שבו גר הנפטר. אחרי ההגשה הרשם מפרסם הודעה, ומי שרוצה להתנגד יכול לעשות זאת תוך 14 ימים מיום הפרסום. כשמוגשת התנגדות, כשהמדינה צד לעניין, או כשהרשם מחליט על כך, העניין עובר לבית המשפט לענייני משפחה. כלומר: הגשה שקטה מתנהלת מהר יחסית, ומחלוקת מעבירה אותה למסלול ארוך יותר. (בהסכמה בכתב של כל הנוגעים בדבר אפשר לפנות גם לבית דין דתי.)
מה מעכב בפועל
- כתובת חסרה או שגויה של יורש.
- צוואה שהוגשה כהעתק ולא כמקור.
- יורש שנפטר ולא צוין מי בא במקומו — ואם יורש נפטר אחרי הנפטר, צריך גם צו לגביו.
- טעות בשמות או במספרי זהות.
רוב העיכובים הם טכניים לחלוטין — וזה בדיוק מה שאפשר למנוע בבדיקה אחת לפני ההגשה. אפשר לבדוק כאן מה נדרש למקרה שלך ומה סדר הפעולות.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער הצוואות ←