לא אני נהגתי — איך מסבים את הדוח
הדוח מגיע לבעל הרכב, לא לנהג. אם לא תגידו מי נהג — הוא נשאר שלכם, וזה כולל את הנקודות.
למה זה עובד ככה
כשעבירה נתפסת במצלמה, אין דרך לדעת מי ישב מאחורי ההגה. לכן החוק רואה את בעל הרכב הרשום כאילו הוא נהג — אלא אם הוא מוכיח מי נהג בפועל, למי מסר את הרכב, או שהרכב נלקח בלי ידיעתו. ההודעה נשלחת אליו, ועליו להראות שלא הוא.
זו לא בקשת חסד אלא הדרך היחידה להוריד את הדוח מכם: מי שלא מסר פרטים — הקנס והנקודות נשארים שלו. ומי ששוטר דרש ממנו את פרטי הנהג ולא מסר, או מסר פרטים כוזבים — עובר עבירה נפרדת. כשהדרישה בכתב, יש 15 ימים למסור.
מה צריך למסור
- שם מלא ומספר זהות של הנהג.
- כתובת עדכנית שלו.
- לעיתים גם מספר רישיון נהיגה.
- הכול בתוך 90 ימים מהיום שההודעה נמסרה לכם — זה המועד בשני המסלולים, הישן והחדש. ההודעה עצמה גם מציינת את המועד.
מקרים שחוזרים
- רכב חברה — לרוב יש נוהל פנימי ומי שאחראי למסור. לוודא שהוא בוצע ובזמן: על רכב הרשום על שם חברה הקנס גבוה פי ארבעה, אלא אם הוסב לנהג.
- רכב מושאל — כדאי לתעד מראש מי לקח ומתי, ולו בהודעה.
- רכב שנמכר — לצרף את הסכם המכירה ואת אישור העברת הבעלות.
- רכב שכור — חברת ההשכרה מסבה בדרך כלל, ולעיתים גובה דמי טיפול.
ואם אתם לא יודעים מי נהג
זו תשובה קשה, אבל היא צריכה להיאמר בכתב ובכנות, עם הסבר עובדתי — מי מורשה לנהוג ברכב, ומה נעשה כדי לברר. המצאת שם היא עבירה בפני עצמה, ולא פתרון.
לבדוק את השעון
המועד להסבה הוא 90 ימים, והוא נספר מהיום שבו ההודעה נמסרה לכם. אם היא הגיעה בדואר רשום, רואים אותה כנמסרה 15 ימים אחרי המשלוח, גם בלי חתימה. אחרי שהסבתם, הרשות יכולה לשלוח את הדוח לנהג שציינתם, ולכן חשוב שהפרטים יהיו מדויקים. אפשר לבדוק כאן כמה נשאר, ולנסח את ההודעה עם כל הפרטים שחייבים להופיע בה.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער התעבורה ←