אני צריך לצאת באמצע החוזה
עבודה חדשה, פרידה, מעבר עיר. החוזה לא נגמר, אבל זה לא אומר שאתה תקוע בו עד הסוף.
הכלל
חוזה שכירות מחייב לכל התקופה. יציאה מוקדמת היא הפרה, אלא אם החוזה מסדיר אותה או שהצדדים מסכימים. הרבה חוזים כן מסדירים — לכן קודם כול קוראים.
אם יש בחוזה סעיף יציאה
יש חוזים עם סעיף שמאפשר לבטל בלי סיבה. בדירת מגורים סעיף כזה שנותן את הזכות רק לבעל הדירה אינו תקף — אלא אם גם לך יש אותה זכות. ואם יש לך אותה, החוק קובע את ההודעה: לפחות 60 ימים מראש מצדך (בעל הדירה, אם הוא זה שמבטל — לפחות 90). החוזה יכול לתת לך פחות ימים, לא יותר.
סעיף הדייר המחליף
הנוסח הנפוץ: מותר לעזוב אם מביאים שוכר חלופי סביר שבעל הדירה מאשר. שתי מילים שקובעות הכל — "סביר" ו"מאשר". בעל הדירה לא יכול לסרב סתם, אבל הוא כן רשאי לבדוק את המועמד. וגם בלי סעיף כזה — החוק אומר שלהעברת השכירות לאחר צריך את הסכמת בעל הדירה, מראש ובכתב, אבל אם הוא מסרב מסיבות לא סבירות, בדירה מותר לעשות את ההעברה גם בלי הסכמתו. החוזה יכול לשנות את זה, אז לקרוא.
לתעד כל מועמד שהצגת: מתי, מי, ומה הייתה התשובה. סירוב חוזר בלי נימוק הוא בדיוק מה שיעמוד לזכותך אם יתגלע ויכוח.
ואם אין סעיף כזה
- לפנות בכתב, להסביר, ולהציע פתרון — לרוב זה עובד.
- להציע כיסוי לתקופת הביניים עד שיימצא שוכר.
- לזכור שגם לבעל הדירה יש חובה לצמצם את נזקו — הוא לא יכול לשבת בחיבוק ידיים ולתבוע הכל. נזק שהיה יכול למנוע באמצעים סבירים, לא ישולם לו.
- אם יש בחוזה "פיצוי מוסכם" על יציאה מוקדמת — הוא מחייב בלי הוכחת נזק, אבל בית משפט רשאי להפחית אותו אם הוא בלי כל יחס סביר לנזק שאפשר היה לצפות.
מה לסכם בכתב לפני שיוצאים
- מהו מועד סיום השכירות המוסכם.
- מה קורה עם הביטחונות ומתי הם מוחזרים — ברירת המחדל בחוק: עד 60 ימים מהחזרת הדירה.
- מי משלם את החשבונות עד המועד, ומי אחרי.
- שאין טענות הדדיות מעבר למה שסוכם.
ביום היציאה
לצלם שוב את כל הדירה ואת קריאות המונים, ולשלוח לצד השני. סיום מתועד הוא מה שמונע את השיחה הבאה על נזקים שאיש לא ראה. אפשר לבדוק כאן מה כדאי שיהיה בהסכם הסיום.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער השכירות ←