3 דקות

רטיבות, עובש, ודירה שאי אפשר לגור בה

תקלה שממשיכה חודשים היא לא אי-נוחות. יש דברים שדירה מושכרת חייבת לספק — ויש מועדים לתקן אותם.

מה נחשב ליקוי מהותי

יש שתי דרגות. דירה שאינה ראויה למגורים בכלל — לפי רשימה סגורה בחוק: אין ניקוז וביוב, אין חשמל או תאורה, אין חלונות ודלתות לאוורור ואור טבעי (כולל דלת כניסה שננעלת), אין מי שתייה, אין מחיצה בין השירותים לדירה, או שיש בה סיכון לא סביר לבטיחות או לבריאות. מסירת דירה כזו היא הפרת חוזה, ואי אפשר להסכים אחרת.

ומתחת לזה — כל תקלה אחרת שאינה של מה-בכך ופוגעת בשימוש הרגיל: רטיבות מתמשכת, עובש, מערכת חשמל לא בטוחה, אין מים חמים, אין חימום סביר. ככל שהפגיעה גדולה יותר, כך גדל מה שאפשר לדרוש — ורטיבות ועובש קשים יכולים להגיע גם ל"סיכון לבריאות".

הסדר שעובד

• להודיע בכתב — מה התקלה, ממתי, ומה מבקשים. כולל תמונות. ומוקדם: מי שגילה תקלה ושתק חודשים עלול לאבד חלק מהטענה.
• לתת את הזמן שהחוק נותן: עד 30 ימים מהיום שבעל הדירה קיבל את הדרישה. תקלה דחופה, שלא מאפשרת לגור בדירה באופן סביר — עד 3 ימים.
• אם לא טופל — התראה שנייה בכתב, עם מועד ברור. לא חובה בחוק, אבל כך התיק נראה אחר כך.
• ורק אז לשקול צעד: תיקון על חשבונך ודרישת החזר, הפחתה, או הליך.

הקפיצה ישר לקיזוז היא הטעות הנפוצה. שוכר שהפסיק לשלם בלי התראה מסודרת מוצא את עצמו מתגונן מפני תביעת פינוי — במקום להיות הצד שדורש תיקון.

תיקון וקיזוז

כשעברו 30 הימים (או 3 בתקלה דחופה) ובעל הדירה לא תיקן, מותר לתקן בעצמך ולדרוש ממנו את ההוצאה הסבירה — בתנאי שהודעת לו מראש שאתה עומד לתקן. במקביל, כל עוד לא תוקן, מותר להפחית משכר הדירה ביחס שבו ירד שווי הדירה בגלל התקלה. שלושה דברים שכדאי לעמוד בהם: הודעה מוקדמת בכתב, עלות סבירה, וחשבונית.

תקלה דחופה שאי אפשר לחכות איתה — למשל צנרת שמציפה — מותר לתקן מיד, גם בלי לדרוש קודם.

סייג אחד: ליקוי שידעת עליו כשחתמת על החוזה — אי אפשר להסתמך עליו אחר כך. מה שראית בסיור ובכל זאת חתמת, נשאר שלך.

ומה עם מה שכבר נגרם

רטיבות הורסת רהיטים, בגדים ומכשירים. לצלם, לשמור, ולפרט — נזק שנטען בלי תיעוד לרוב לא מוכר. אם יש דוח של בעל מקצוע שמסביר את המקור, הוא שווה הרבה.

אפשר לבדוק כאן מה גובה הסכום שאפשר לדרוש ואיזה מסלול מתאים — דרישה בכתב, או תביעה.

ראית כאן משהו לא מדויק? ספר/י לנו