רישום פלילי, רישום משטרתי, ו"תעודת יושר": מה באמת רשום עליי, ומי רואה
אנשים מגלים שיש עליהם רישום בראיון עבודה, בבקשה לרישיון, או בשגרירות. עדיף לגלות קודם — ולדעת שיש דברים שאפשר לעשות עם זה.
שני רישומים, לא אחד
המרשם הפלילי מכיל הרשעות בעוון ובפשע (לא עבירות קנס) — ועוד כמה סוגי החלטות של בית משפט גם בלי הרשעה: צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור, התחייבות להימנע מעבירה, וקביעה שאדם אינו כשיר לעמוד לדין. הרישום המשטרתי הוא דבר אחר: תיקים שעדיין נחקרים, תיקים שמחכים להחלטה, תיקים שנסגרו בעילה שמשאירה רישום, ותיקים שנסגרו בהסדר. אפשר שיהיה עליכם רישום משטרתי בלי שהורשעתם מעולם. זה ההבדל שאנשים מגלים מאוחר מדי.
מי רשאי לראות
החוק קובע רשימה סגורה של גופים שרשאים לקבל מידע מהמרשם, ולכל גוף — לאיזו מטרה ומה בדיוק. משטרה, שירותי ביטחון, רשויות רישוי מסוימות, וגופים נוספים. מעסיק רגיל אינו ברשימה. יותר מזה: החוק אוסר על מי שאינו זכאי לדרוש מכם מידע פלילי — גם בדרך של הצהרה, תצהיר או שאלון — וההסכמה שלכם לא הופכת את הדרישה למותרת. מי שדורש כך עובר עבירה, ואם עשה זאת לצורך העסקה — העונש כפול. ואתם? אינכם חייבים לגלות למי שאינו זכאי לכך רישום שהתיישן, שנמחק, תיק שנסגר או תיק שעוכבו בו ההליכים — ולא תישאו באחריות על כך שלא סיפרתם.
"תעודת יושר" במובן שאנשים זוכרים — אישור שמביאים למעסיק — אינה כלי שמעסיק רשאי לדרוש. מה שכן קיים: אתם עצמכם רשאים לעיין במידע שרשום עליכם, בכל תחנת משטרה שתבחרו. ומה שרואים שם — נועד לכם, לא כדי להעביר הלאה.
כמה זמן זה נשאר
להרשעה יש שני שלבים בחוק, ושניהם נספרים מיום פסק הדין (ולא לפני שסיימתם לרצות את העונש). אחרי תקופה שנקבעת לפי העונש מגיעה ההתיישנות: הרישום קיים, אבל רק גופים מעטים רשאים לראות אותו. אחרי תקופה נוספת, שנספרת מתום ההתיישנות, מגיעה המחיקה: הרישום נחשב כלא קיים כמעט לכל דבר. לבגירים, המספרים:
- לא נגזר מאסר, ואין רישום נוסף — התיישנות אחרי 4 שנים, מחיקה אחרי 4 שנים נוספות (סך הכול 8 שנים מפסק הדין). בעבירות מין, אלימות וסמים — 5 ו-5 (סך הכול 10).
- לא נגזר מאסר, אבל יש רישום נוסף — 7 שנים, ואחריהן עוד 7.
- נגזר מאסר עד 5 שנים — התיישנות אחרי 7 שנים ועוד תקופת המאסר, ואחריה מחיקה אחרי 7 שנים נוספות.
- נגזר מאסר מעל 5 שנים — 10 שנים ועוד תקופת המאסר, ואחריהן עוד 10.
- צו מבחן, שירות לציבור או התחייבות בלי הרשעה — התיישנות אחרי 4 שנים, מחיקה אחרי 5 נוספות.
לקטינים התקופות קצרות יותר; הרשעה חדשה בתוך התקופה מאריכה את התקופה של כל הרישומים לפי המאוחר שבהם; ולעבירות החמורות ביותר (רצח, ביטחון, ועונשי מאסר ארוכים מאוד) אין התיישנות כלל. לתיקים סגורים ברישום המשטרתי יש תקופה משלהם: בעבירה שאינה פשע הם נמחקים 7 שנים מיום האירוע; בפשע — רק לפי בקשה ואמות מידה. ותיקים שנסגרו בחוסר אשמה — לא אמורים להיות שם בכלל. גם זיכוי בבית משפט אינו נמסר לאיש.
איך בודקים מה רשום עליכם
- לבקש עיון עצמי במידע שרשום עליכם — בכל תחנת משטרה שתבחרו, עם תעודת זהות. המידע מוצג לכם על מסך, בפרטיות; אי אפשר לצלם או לקבל עותק, אבל מותר לרשום לעצמכם את הפרטים. עורך דין עם ייפוי כוח מיוחד יכול לקבל תדפיס, רק לצורך ייצוג בפני גוף שזכאי למידע.
- לקרוא בעיון: לכל תיק — סטטוס, ואם נסגר — באיזו עילה.
- לרשום מתי כל רישום צפוי להתיישן ולהימחק, לפי סוג העונש או העילה.
- אם משהו לא נכון — תיק שנסגר בחוסר אשמה ועדיין מופיע, תיק ישן שכבר היה צריך להימחק — לפנות בכתב ולבקש תיקון.
מה אפשר לעשות כדי לקצר
לתיק שנסגר: בקשת שינוי עילה (אם נסגר בחוסר ראיות) או בקשה לביטול מוקדם של הרישום. להרשעה: הדרך לקצר את התקופות היא בקשת חנינה מנשיא המדינה, שרשאי לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה — הליך שקיים, שמתאים למי שעברו שנים ושהראה שינוי, ושאינו מבטיח דבר. זה מסלול של מכתב מנומק ומסמכים, ועורך דין עוזר בו, אבל אפשר גם לבד.
ומה עם חו״ל
מדינות אחרות מבקשות לעיתים אישור על היעדר עבר פלילי לצורכי אשרה או הגירה. לכך יש הליך ייעודי בחוק — מסירת מידע למדינה זרה או לגוף מחוץ לישראל, לא "תעודת יושר" למעסיק — והוא עובר דרך המשטרה. מה בדיוק מופיע באישור כזה, ואיזה רישום נשאר בו, זו שאלה ששווה לברר לפני שמתחילים תהליך הגירה, לא באמצע.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער הפלילי ←