לא עוד!
שער לשון הרע / הגנת הפרטיות

4 דקות

העלו תמונה או סרטון שלי בלי רשות

התמונה אמיתית, אולי אפילו צילמתם אותה בעצמכם — וזה לא אומר שמותר היה לפרסם אותה. כאן נכנס החוק השני של השער הזה.

לא כל פרסום תמונה אסור

החוק אינו אוסר לפרסם תמונה של אדם. הוא אוסר פרסום תצלום ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזות אותו. זה ההבדל בין תמונה קבוצתית מאירוע לבין אותה תמונה עצמה, חתוכה, עם כיתוב מלגלג, בקבוצה של מאתיים איש.

הנסיבות הן העניין, לא התמונה. אותו קובץ בדיוק יכול להיות פרסום תמים במקום אחד ופגיעה במקום אחר. לכן כשמתעדים — מתעדים את ההקשר: איפה פורסם, עם איזה כיתוב, מי הגיב ומה כתבו.

שלושה מסלולים נוספים שנוגעים לתמונות

  • צילום של אדם כשהוא ברשות היחיד — הצילום עצמו, עוד לפני הפרסום. ומי שמפרסם דבר שהושג כך, מבצע פגיעה בפני עצמה.
  • שימוש בשם, בכינוי, בתמונה או בקול של אדם לשם רווח — זה המסלול של מי שגילה את עצמו בפרסומת, במודעה או בעמוד עסקי, בלי שנשאל.
  • תצלום של נפגע שצולם בזמן אירוע פתאומי או סמוך לו, באופן שאפשר לזהותו ובנסיבות שעלולות להביא אותו למבוכה. יש לזה סייג לשידור חי.

ומה עומד לצד השני

ההגנה המעשית ביותר כאן היא צילום שנעשה ברשות הרבים שבו אתם מופיעים באקראי. מי שצילם רחוב וייצא שעברתם בו — מוגן. מי שצילם אתכם, בכוונה, כנושא התמונה — לא.

ויש גם הגנות תום לב: מי שלא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה, מי שהייתה עליו חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית, ומי שפעל להגנה על עניין אישי כשר. ובכל אלה נשאלת אותה שאלה שחוזרת בשני החוקים של השער: לא רק האם היה מותר, אלא כמה.

וההגנה שהכי הרבה אנשים סומכים עליה בטעות

"אבל היא הסכימה שאצלם." הסכמה לצילום אינה הסכמה לפרסום, והסכמה לפרסום במקום אחד אינה הסכמה לפרסום במקום אחר. זה נכון במיוחד בתמונות שנשלחו באופן אישי — שם ההקשר עצמו אומר לאן הן נועדו.

מה עושים

  • לתעד: צילום מסך של הפרסום, של הכיתוב, של התגובות ושל הכתובת.
  • לדווח לפלטפורמה — לרשתות יש מסלול מהיר לתמונות של אדם שמבקש הסרה.
  • לדרוש הסרה ממי שפרסם, בכתב, עם בקשה מוגדרת.
  • ורק אז לשקול תביעה — גם כאן יש פיצוי בלי הוכחת נזק, ותקרה כפולה כשהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע.

ואם בתמונה יש גם תוכן מיני — זה כבר לא רק פרטיות. יש לזה מסלול חמור ונפרד, כולל פלילי, והוא דחוף. אל תתחילו ממכתב דרישה; זה המקרה שבו פונים מיד.

המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.

חזרה לשער לשון הרע / הגנת הפרטיות