רטיבות, סדקים, ריצוף — מה הקבלן חייב לתקן בדירה חדשה
לא כל פגם הוא "ליקוי בנייה" במובן שהחוק מכיר, אבל הרשימה רחבה יותר ממה שהקבלן יגיד לכם בטלפון. הנה מה נכנס, ומה קובע.
יש לזה מסמך מוכן: הודעה לקבלן על ליקוי בדירה. להכין עכשיו ←
המילה שהחוק משתמש בה: אי-התאמה
החוק לא מדבר על "ליקוי" אלא על אי-התאמה — כלומר פער בין הדירה שקיבלתם לבין מה שהיא הייתה אמורה להיות. ומה היא הייתה אמורה להיות? שלושה דברים ביחד: מה שכתוב במפרט, מה שדורשות תקנות הבנייה, ומה שדורשים התקנים הרשמיים שחלים על בנייה.
זה חשוב, כי הקבלן יגיד לפעמים "זה לא בחוזה". לא צריך שזה יהיה בחוזה. ריצוף שאין לו שיפוע נכון לניקוז, איטום שלא בוצע לפי התקן, מעקה נמוך מדי — כל אלה אי-התאמה גם אם החוזה שותק.
מה נכנס בדרך כלל
- רטיבות — בקירות, בתקרה, מתחת לריצוף, במרפסת, בממ״ד. זה הליקוי הנפוץ והיקר ביותר.
- סדקים — יש סדקים שהם קוסמטיים ויש כאלה שמעידים על בעיה במבנה. רק בעל מקצוע מבדיל.
- ריצוף וחיפוי — אריחים בולטים, שבורים, "מצלצלים" (חלולים מתחת), שיפועים הפוכים.
- אינסטלציה וניקוז — לחץ מים, נזילות, ריח ביוב, ניקוז מרפסת שמציף.
- חשמל — נקודות חסרות, לוח לא תקני, הארקה.
- דלתות, חלונות, תריסים — לא נסגרים, חדירת מים, זכוכית לא מתאימה.
- שטח וגובה — סטייה מעבר למותר ממה שכתוב במפרט.
- הוראות תחזוקה ושימוש שלא נמסרו — גם זה נחשב לפי החוק אי-התאמה.
בלאי סביר, נזק שאתם גרמתם, או משהו ששיניתם בעצמכם (החלפתם ריצוף, הזזתם קיר) — אלה לא באחריות הקבלן, ובמקרים מסוימים שינוי שלכם אפילו משחרר אותו מאחריות לאזור שנגעתם בו. זה שיקול לפני שיפוץ ראשון בדירה חדשה.
למי מגיע — גם אם לא קניתם ישירות
האחריות היא של מי שמכר לכם את הדירה כמי שבנה אותה או הזמין את בנייתה — החברה היזמית או הקבלן, לפי מי שחתום על החוזה. והיא עוברת גם למי שקנה את הדירה מהרוכש הראשון (החוק קורא לו "קונה משנה"), כל עוד התקופות — שנספרות מהיום שהדירה הועמדה לרשות הרוכש הראשון — לא נגמרו. אם קניתם דירה כמעט חדשה מאדם פרטי — כדאי לבדוק מי הקבלן ומתי הייתה המסירה המקורית.
הסדר שקובע הכל
שלוש פעולות, ובסדר הזה:
- לתעד — תמונות עם תאריך, סרטון, ואם זה רטיבות — תמונות חוזרות לאורך ימים.
- להודיע לקבלן בכתב — לא בטלפון, לא בוואטסאפ למנהל העבודה. מכתב או מייל למי שחתום על החוזה, שמתאר מה, איפה ומתי. ליקוי שאפשר היה לראות במסירה — בתוך שנה מהיום שהדירה הועמדה לרשותכם; ליקוי שהתגלה אחר כך — תוך זמן סביר מרגע שגיליתם.
- לתת לו לתקן — לפני שמזמינים בעל מקצוע פרטי. מי שמתקן קודם ומתלונן אחר כך, מאבד לרוב את היכולת לדרוש את הכסף בחזרה.
שני הדברים האחרונים — ההודעה בכתב וזכות התיקון — הם הליבה של התחום הזה, ולכל אחד מהם יש מאמר משלו בשער.
ומה אם הליקוי לא בדירה שלכם, אלא בבניין
חניון שמוצף, לובי עם רטיבות, מעלית שלא עובדת, גג דולף — אלה ליקויים ברכוש המשותף, ושם השאלה "מי פונה ומי תובע" שונה. בקצרה: זה לרוב עניין של הדיירים ביחד, דרך נציגות הבית, ולא של דירה אחת. עוד על זה במאמר על התביעה.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער דירה מקבלן וליקויי בנייה ←