צוואה הדדית של בני זוג — מה חשוב לדעת לפני
זו הדרך המקובלת לבני זוג לדאוג זה לזה ואז לילדים. מה שרוב האנשים לא יודעים זה מה קורה כשאחד מהם משנה את דעתו.
מה זה
שתי צוואות שנעשות מתוך הסתמכות הדדית: כל אחד מצווה לטובת השני, ולרוב נקבע מה יקרה אחרי שהשניים ילכו. ההסתמכות הזו היא העניין — היא גם מה שמגביל שינוי חד-צדדי בהמשך.
בזמן ששניהם בחיים
אפשר לשנות או לבטל, אבל לרוב צריך למסור על כך הודעה לצד השני. שינוי בשקט אינו לגיטימי, וזו הנקודה שהכי מייצרת סכסוכים אחר כך.
הכלל הזה קיים בדיוק כדי למנוע מצב שבו אדם מסתמך על הסכמה, ואחריו מתגלה שהצד השני שינה מזמן בלי לומר.
אחרי שאחד מהם נפטר
כאן החופש מצטמצם. בן הזוג שנשאר אינו רשאי פשוט לשנות — ויש כללים לגבי מה נדרש ממנו אם הוא כן רוצה, ובכלל זה מה קורה עם מה שכבר קיבל. זה החלק שדורש תשומת לב אמיתית בשלב הניסוח.
מה כדאי להסדיר מראש
- מה קורה אם אחד מהילדים ילך לעולמו לפני — מי מקבל את חלקו.
- מה קורה אם בן הזוג שנשאר יינשא בשנית.
- האם יש נכס שרוצים לייעד לילד מסוים.
- מה קורה עם ילדים מקשר קודם.
- האם רוצים לאפשר לבן הזוג להשתמש בנכס ורק אחר כך להעבירו.
ומה שלא כדאי לעשות
לא לכתוב שתי צוואות נפרדות שנראות זהות ולקוות שזה אותו דבר. צוואה הדדית היא מבנה משפטי, לא סגנון — ואם רוצים שההגבלות יחולו, צריך לומר את זה במפורש.
אפשר לבנות כאן צוואה הדדית שבה השאלות האלה נשאלות בסדר הנכון, לפני החתימה ולא אחריה.
המאמר מסביר מה אומר החוק. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
חזרה לשער הצוואות ←