4 דקות

איך כותבים צוואה שתחזיק

צוואה נופלת כמעט תמיד על הצורה, לא על התוכן. ארבע הדרכים לעשות את זה נכון — ומה שמפיל כל אחת מהן.

ארבע הצורות

• בכתב יד — כולה בכתב ידו של המצווה, עם תאריך בכתב ידו וחתימתו. בלי עדים.
• בעדים — בכתב (מודפסת או לא), עם תאריך. המצווה מצהיר בפני שני עדים שזו צוואתו וחותם בפניהם, והעדים מאשרים זאת בחתימתם על גבי הצוואה, באותו מעמד.
• בפני רשות — נאמרת או מוגשת בידי המצווה עצמו בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, נוטריון או חבר בית דין דתי; הצוואה נקראת בפניו, הוא מצהיר שזו צוואתו, והרשות מאשרת זאת בחתימתה.
• בעל פה — רק למי שנוטה למות, או שרואה את עצמו מול פני המוות בנסיבות שמצדיקות זאת. נאמרת בפני שני עדים שמבינים את שפתו, והם רושמים זיכרון דברים, חותמים עליו ומפקידים אותו אצל הרשם לענייני ירושה — בהקדם האפשרי. אם הסכנה חלפה והמצווה עודנו בחיים — הצוואה בטלה מעצמה כעבור חודש.

צוואה בעל פה היא חריג צר, לא קיצור דרך. מי שיכול לכתוב — שיכתוב.

מה מפיל צוואות בפועל

• חסר תאריך, או שהתאריך לא ברור.
• העדים לא באמת נכחו יחד, או חתמו במועד אחר.
• עד שהוא גם נהנה מהצוואה — או בן זוגו. ההוראה לטובתו בטלה, גם אם שאר הצוואה עומדת.
• צוואה בכתב יד שהודפסה חלקית.
• ניסוח מעורפל: "הרכוש יחולק בהגינות". הוראה שאי אפשר להבין ממנה למי או מה ציוו — בטלה.
• שני מסמכים סותרים, בלי שברור מה מבטל את מה.

הכלל שמעל כולם

הצוואה צריכה לומר מי מקבל מה, בלי מקום לפרשנות. "הדירה בתל אביב לבתי" ברור. "רוב הרכוש לילדיי" יגיע לבית משפט. כשמזכירים נכס — לזהות אותו: כתובת, מספר חשבון, תיאור מדויק.

מה כדאי שיהיה בפנים

• זיהוי מלא של המצווה.
• הצהרה שזו צוואתך ושאתה עושה אותה מרצון.
• מי היורשים, וכיצד מתחלק כל נכס.
• מה קורה אם יורש לא יהיה בחיים.
• ביטול מפורש של צוואות קודמות. גם בלי ביטול מפורש, צוואה חדשה גוברת על קודמת במה שסותר אותה — אבל עדיף לא להשאיר את זה לפרשנות.
• תאריך וחתימה. נהוג — ומומלץ — לחתום גם בכל עמוד, אף שהחוק אינו דורש זאת.

ולבסוף

צוואה שנעשתה בזהירות היא מתנה לאנשים שיישארו: היא חוסכת מהם ויכוח בזמן שבו הם הכי פחות מסוגלים לו. אפשר לבנות כאן צוואה שלב אחר שלב, כשהמבנה והדרישות הצורניות נשמרים ולא נשכחים.

ראית כאן משהו לא מדויק? ספר/י לנו